החלטה בתיק בש"א 22879/07

1.         בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 45327/03), מיום 18.4.07, אשר קיבל חלקית את תביעת המשיבה להשבת כספים שניטלו שלא כדין מאמה הקשישה (התובעת המקורית בבית משפט קמא), אשר בינתיים הלכה לעולמה (להלן - המנוחה), כשהמשיבה באה כחליפתה וכיורשת שלה, בבית משפט קמא. בית משפט קמא הורה למבקשים להחזיר את מרבית הסכומים שקיבלו מהמנוחה, בניכוי הסכומים שמגיעים להם כדין, וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת הסכומים הללו על-ידם ועד לתשלומם בפועל למשיבה.

בהתאם לאמור בבקשה, המבקשים 1-3 חבים למשיבה לפי פסק הדין ושומת הוצאות, כ-800,000 ש"ח, כשבית משפט קמא קבע כי חבות המבקשים למשיבה, הינה יחד ולחוד.

2.         ביום 13.6.07, ובהתאם להסכמת הצדדים, האריך בית משפט קמא את המועד לביצוע פסק הדין ב-60 יום, והורה כי בסיומם יפקידו המבקשים בקופת בית המשפט את מלוא הסכום שחוייבו לשלם למשיבה לפי פסק הדין, זאת להבטחת תשלום פסק הדין למשיבה אם יידחה ערעורם של המבקשים.

ביום 21.11.07 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשים להארכת המועד לביצוע פסק הדין, מהטעם כי לא הופקד מלוא סכום פסק הדין בקופת בית המשפט, כנדרש.

אין חולק כי עד עתה הפקידו המבקשים בקופת בית המשפט סך של 14,000 ש"ח, וזאת כחובו של המבקש 4.

3.         לטענת המבקשים סיכויי הערעור טובים, כשמבחינת מאזן הנוחיות טוענים הם, כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ייגרם להם נזק בלתי הפיך, זאת בשל העובדה כי המשיבה הינה אישה מבוגרת כבת 70 שנה, וקיימת האפשרות שחו"ח תלך לבית עולמה, "... ולאור העובדה שהתבררה במהלך המשפט - משלב קדם המשפט ועד לסיומו - כי המשיבה עשתה לה מנהג לעשות דין לעצמה להפר צווים של בית המשפט, ולהעלים ראיות כאילו אין דין ואין דיין" (בעמ' 1 לבקשה).

בבקשה עותרים המבקשים להאריך להם את המועד לביצוע פסק הדין ב-90 ימים נוספים, על מנת שיהיה סיפק בידם לגייס את הכספים שנפסקו כנגדם.

בתצהיר המבקש 1 אשר צורף כתמיכה לבקשה, נטען כי המבקשים עושים מאמצים רבים לגיוס הכספים שנפסקו להם בבית משפט קמא, אך טרם הצליחו לגייס את הסכום האמור. לטענת המבקש 1 בתצהירו, הליך גיוס הכספים אינו פשוט, הואיל ומדובר בסכום גבוה ביותר.

4.         המשיבה מתנגדת לבקשה.

5.         דין הבקשה להידחות מהטעמים הבאים:

מדובר על פסק דין כספי, והכלל הוא כי אין מקום לעיכוב ביצועו אלא במקרים חריגים [ראו: ע"א 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל(ט.פ.)].   על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים - כי סיכויי הערעור טובים, וכי אם לא יעוכב פסק הדין, ייגרם לו נזק בלתי הפיך או לפחות באופן המצדיק את עיכוב פסק הדין - מאזן הנוחיות [ראו: בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נ(1) 668 וכן רע"א 3146/06 גלבוע נ' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל (ט.פ.)]. יודגש כי במקרים בהם מבוקש לעכב פסק דין כספי יש למאזן הנוחות משקל מרכזי, ועל המבקש להציג תשתית ראייתית מבוססת להוכחת העדר יכולת מצד המשיב להחזיר את המצב לקדמותו - קרי: השבת הכספים ששילם המבקש, במידה ויתקבל ערעורו [ע"א 8941/06 עיריית חיפה נ' ב.מ. רפרריס דדו בע"מ(ט.פ.)].

5.         במקרה דנן, אין בטיעוני המבקשים טעם המצדיק סטייה מן הכלל לפיו בעל דין שזכה בפסק דין בהליך משפטי, זכאי להינות מפירות זכייתו באופן מיידי [ראו: ע"א 11482/05 אוזנה נ' פקיד שומה אשקלון (ט.פ.); ע"א 7516/02 פישר נ' יוכמן(ט.פ.)]. המבקשים אינם מצביעים בבקשתם על אותו "נזק בלתי הפיך", אשר מצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין, מה גם שטיעוניהם העובדתיים בהתייחס לנקודה זו, לא נתמכו בתשתית ראייתית נדרשת. טענות המבקשים הינן טענות בעלמא, ומעת שלא הוכח על-ידם כי יקשה עליהם להיפרע מהמשיבה במידה ויתקבל ערעורם, לא הרימו המבקשים את הנטל המוטל עליהם.

כך גם טענתם כי הליך גיוס הכספים, קשה ומורכב, אין בה כדי להצדיק היעתרות לבקשה לעיכוב ביצוע. קושי כלכלי מצד המבקש לשלם את אשר נפסק לחובתו במסגרת הליך משפטי, איננה טענה רלוונטית במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע, והיא איננה, ככלל, מהווה שיקול במסגרת השיקולים להם נדרש בית המשפט [ראו: ע"א 9351/07 הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ' מיכאל נגל ואח' (ט.פ. - מיום 23.12.07)].

6.         צודקת המשיבה בטענתה כי למעשה לא הוגש תצהיר כדין מטעם המבקשים. לא למותר להוסיף כי במסגרת בקשה כבקשה דנן, יש להגיש תצהיר ופה פרטי העובדות, ולא תצהיר אימות כללי.

יוער כי במקרה דנן, גם אם נתעלם ממחדל זה, לא היה שוני בתוצאה.

7.         גם אם מגיע בית המשפט למסקנה כי יש חשש כי אם הערעור יתקבל ייקשה על המשיב להחזיר את אשר קיבל, עדיין שומא על בית המשפט לבחון אם אין מקום להורות כי מלוא הכספים יופקדו בקופת בית המשפט.

אין צורך להכביר מילים בקושי הקיים בגביית חובות בהוצאה לפועל, כפי שאין להתעלם מהחשש כי יכול וחייב על-פי פסק הדין יבריח נכס זה או אחר מנכסיו.

8.         במקרה דנן בית משפט קמא נעתר עוד ביום 13.6.07 לעיכוב ביצוע פסק הדין למשך 60 יום, ובלבד שמלוא הכספים יופקדו בתום תקופה זו בקופת בית המשפט. יודגש כי הבקשה הוגשה בהסכמה. לו למצער, מני אז ועד היום, היו מפקידים המבקשים את החלק הארי של הסכומים שנפסקו כנגדם, ניתן היה לשקול העתרות לבקשה דנן, להאריך את המועד לגיוס היתרה לתקופה זו או אחרת.

אולם, מעת שלמעשה לא הופקד מאומה, עותרים המבקשים, למעשה, כי המשיבה תימנע מפעולות גבייה - על כל המשתמע מכך - בה בעת שלשיטתם אינם מצליחים לגייס ולו סכום כלשהו על חשבון החוב.